
מורים כותבים
18 ביוני 2022
ניחשתם נכון, אני מורה במערכת החינוך הציבורית שלנו, כן, זו שכולנו אוהבים לשנוא, להאשים ולדבר בביטחון על כמה היא מיושנת, מדכאת ולא רלוונטית. ובכל זאת היא שלנו. פשוט כי כולנו למדנו בה, הילדים שלנו למדו בה או לומדים בה או ילמדו בה. כולנו עוברים בה את השנים המשמעותיות ביותר שלנו, אלו שמעצבות אותנו, את מי שאנחנו, את הזהות שלנו, את האמונות, את תפיסות העולם שלנו, את האנשים שאנחנו.
המאבק של כולנו
יובב קיני, מורה לשל"ח, מחנך כיתה ח' ורכז טיולים בתיכון חדש דרכא בת ים
15 ביוני 2022
אומרים לי – "זה בגלל המורות הוותיקות. אלה מקבלות משכורות ענק, שיגדילו את המשכורת של כולן על חשבונן." אבל גם הן הרי עבדו בעבור משכורת נמוכה ומבישה, ובמשך שנים צברו וותק ודרגות כדי לקבל אותה. לא מגיע להן פחות ממה שהן מקבלות, מגיע לכלל המורים יותר. כל הניסיון לשסות אלו באלו הוא ציני ומבזה.
שני מושקטל פרוכטמן, 29, מחנך כיתה ד בבית הספר ניצנים בכרמיאל
שני מושקטל פרוכטמן
15 ביוני 2022
המורות מוחות כנגד המאמץ העצום לפרק אותן לגורמים, להפריט ולסכסך בינן לבין עצמן. הן נאבקות בניסיון העקשני להטיל בהן שוב ושוב ספק, באינסוף הקולות המחלישים שמערערים על עצם נחיצותן וביוזמות העטופות בנייר צלופן שגורסות שכל אחד יכול לחנך תוך כמה שעות הכשרה מרחוק.
אודי יעקב, סופר ומחנך. רכז ההדרכה ברשת 'דרור בתי חינוך'
אודי יעקב