מה עוד אפשר לעשות כדי לשפר את מערכת החינוך אחרי שנדאג לעליית השכר של עובדות ועובדי ההוראה?
הנה כמה כיוונים:
יצירת תמריצים ואפשרויות קידום מקצועי למורות בתוך המערכת יחד עם יצירת מסלולי פרישה ופיצוי הולם
הקטנת מספר התלמידים בכיתה
הפחתת העומס של המורות דרך שינוי במבנה המשרה
הפחתת עומס מהמורים דרך שינוי במבנה המשרה
רוב שעות המשרה של מורות בישראל מורכבות משעות הוראה בהן המורות עומדות בפני הכיתה. במדינות עם מערכות חינוך מוצלחות, לפחות שליש משעות המשרה של המורות מוקדשות לפיתוח פדגוגי, ליווי פרטני, שעות שהייה כלליות בבית הספר ולעבודה מהבית. שינוי בתמהיל שעות המשרה יקל על עומס ההוראה ויקטין את השחיקה המקצועית. גם התלמידים בישראל לומדים הרבה בהשוואה בין לאומית וזה לא מיתרגם להישגים לימודיים. תמהיל מרווח יותר של מבנה המשרה יאפשר למורות להוביל תהליכים לימודיים וחברתיים ויצעיד את המערכת קדימה.

הקטנת מספר התלמידים בכיתה
גודל הכיתה הינו מרכיב משמעותי בתנאי העבודה של המורים וביכולתם להצליח. מורה הנדרשת לעמוד מול כיתה של יותר משלושים וחמישה תלמידים, מתקשה לספק להם את התנאים הדרושים להצלחה. לפי מחקרים בינלאומיים רבים, כיתות קטנות מובילות להצלחה רבה יותר של התלמידים ולמורות מרוצות יותר.
לפי דו"ח (Education at a Glance (EAG של ארגון הOECD משנת 2020
יצירת תמריצים ואפשרויות קידום מקצועי למורים בתוך המערכת יחד עם יצירת מסלולי פרישה ופיצוי הולם
ישנו צורך ביצירת אפיקים לקידום מקצועי בעבור מורים שלא יתקדמו לתפקידי ניהול. היעדר אפיקים כאלה יוצר שחיקה מרובת שנים. ניתן לעשות זאת דרך עידוד יזמות חינוכית של מורים בפיתוח תוכניות רשותיות/ מחוזיות/ ארציות ודרך יצירת תפקידים נוספים במערכת. בנוסף, ראוי ליצור מסלול פרישה הכולל פיצוי הולם והכשרה מקצועית למורות המעוניינות להפסיק לעבוד בהוראה, אך כיום לא מסוגלות לצאת לשוק העבודה בחיפוש אחר מקצוע אחר.
יזמות פדגוגית
במקום רעיון האוטונומיה הניהולית של האוצר, המקדם הפרטה כלכלית של המערכת, יש להעביר את המשקל להצמחת יזמות פדגוגית. יש לטפח את בתי ספר כמרחב לפיתוח פדגוגי, לחזק את הכוחות הקיימים, לעודד מנהיגות חינוכית של מורים ולעודד שיתופי פעולה ויחסי אמון בין גורמים שונים במערכת: מורים, מנהלים, מפקחים, הורים קהילה ורשות מקומית.
יש לעצור את מיקור החוץ של תהליכים בית ספריים המקודם דרך מערכת גפ"ן (מערכת אינטרנטית של משרד החינוך שהושקה ב-2022 המאפשרת למנהלים לנהל תקציב לתכניות העשרה לתלמידים ופיתוח פדגוגי למורים). את מערכת גפ"ן יש להתאים לקידום יזמות חינוכית של מורים בתוך המערכת.