הגדלת השכר

כולם אומרים שצריך להעלות את השכר...

צריך להעלות
את השכר

יש הסכמה על הבעיות. אבל כשמתחילים לדבר על הפתרונות, הדעות נחלקות.

הסתדרות המורים דורשת להעלות את השכר לכלל המורים, מורים מתחילים ומורים וותיקים, כאשר למתחילים יש להעלות יותר באופן יחסי. משרד החינוך תומך בעמדת ההסתדרות.

משרד האוצר וגופים נוספים המקדמים תפיסת עולם המתנגדת לעבודה המאורגנת ולמערכת חינוך ציבורית שוויונית. הם מזהים בסכסוך הנוכחי הזדמנות היסטורית לשינויים מרחיקי לכת. הם דורשים להעלות את השכר רק למורים המתחילים ובכך לגרום לשחיקה בשכר של המורות הוותיקות, ליצור ניגוד אינטרסים בתוך האיגודים המקצועיים של המורים ולהפוך את מקצוע ההוראה ממקצוע לחיים לעבודה זמנית הנפרסת על כמה שנים.

שכר

מה אנחנו דורשים?

ההיגיון המרכזי – העלאה בשכר לכלל המורים בארץ ללא קשר לגילם או למיקומם הגיאוגרפי. גם כדי לחזק את נקודת הפתיחה של מורים חדשים וגם כדי לא לפגוע במורות הוותיקות. ניתן למתן את עקומת השכר המזדחל אך לא לשטח אותה.

על-מנת להתמודד עם משבר מקצוע ההוראה אנו מציעים להגדיל בצורה משמעותית את שכר הפתיחה של מורה מתחילה במערכת:
1. הצמדת השכר ההתחלתי של מורה מתחילה בדרגת B.ed ל – 100% מהשכר הממוצע במשק : 11,773 ₪.
2. הצמדת השכר ההתחלתי של מורה מתחיל בדרגת M.ed ל – 110% מהשכר הממוצע במשק: 12,950 ₪.
3. עדכון מדדים לשכר המורים בדרגות השכר והותק הגבוהות ביותר.
4. עדכון עקומת זחילת השכר בהתאם לשינוים בסעיפים הקודמים. ניתן למתן את העלייה על פני השנים אך לשמור על ההיגיון שמאפשר למקצוע ההוראה להיות מקום עבודה להרבה שנים.
5. יצירת נוסחה שבה שכר המורים מתעדכן לפי השינויים בשכר הממוצע במשק (בדומה לנוסחה שעל פיה אמור לעבוד שכר המינימום).

אנו מתנגדים בתוקף לשכר דיפרנציאלי לפי הישגים. מורה לא ישאף להשתפר מתוך מוטיבציה כספית, אלא מתוך מוטיבציה של אמפתיה ואחריות לתלמידיו לשותפיו להוראה ומתוך ערכים. זאת כמובן לצד השתכרות בכבוד ממקצוע ההוראה ומתגמול עבור ותק במערכת. בנוסף, נשאף לצמצם את משמעותם של מבחנים השוואתיים במדידת ההישגים של בתי הספר משום שאלה בעלי פוטנציאל תמידי להעמיק ולהרחיב פערים. זוהי לדעתנו איננה דרך ראויה או הוגנת למדוד את איכות המורים במערכת. רק העלאת שכר משמעותית וגורפת תוכל להתמודד עם המגמה של הפיכתם של עובדי ההוראה בשנים האחרונות (עם שחיקת השכר מהסכמי אופק חדש אל מול העלייה ביוקר המחייה) לאוכלוסייה ענייה ומוחלשת.

מה המצב כיום?
מורה מתחילה שנכנסה למערכת עם תואר B.Ed תיכנס אוטומטית לדרג 1 ותשתכר בשנתיים הראשונות סביב 6,800 ש״ח ברוטו לחודש למשרה מלאה (לא כולל גמול על חינוך כיתה/ריכוז חברתי וכו׳).
מדובר על כ- 57% מהשכר הממוצע במשק (שכר ממוצע במשק לשנת 2021 עומד על 11,773 ₪).
לאחר 20 שנות ותק ודרגת שכר 7, מורה עם תואר B.ED תשתכר סביב 12,500 ₪.
מורה מתחילה שנכנסה למערכת עם תואר M.Ed ותעודת הוראה תיכנס אוטומטית לדרג 1 ותשתכר בשנתיים הראשונות סביב 7,300 ₪ ברוטו לחודש למשרה מלאה. מדובר על כ-62% מהשכר הממוצע במשק.
לאחר 20 שנות ותק ודרגת שכר 7, מורה עם תואר M.ED תשתכר סביב 13,200 ₪.
בהשוואה למדינות ה OECD, השכר הממוצע לעובד הוראה בישראל
מתחיל נמוך ב30%. מאידך גיסא, מורות בטווח הגילאים 55-64
משתכרות טיפה יותר מהממוצע ב OECD.

הגדלת הכיתות

גודל הכיתות מהווה מרכיב חשוב להצלחה של מערכות חינוך בהשוואות בינלאומיות בOECD והוא גם מהווה חלק מתנאי העבודה של המורה. על כן, ההסכם צריך לשאוף להוריד באופן משמעותי את מספר התלמידים בכיתה תוך העמדת מקסימום של 25 תלמידים בכיתה. זאת ניתן לעשות רק על ידי צמיחה במספר עובדי ההוראה ובתקציבים הנדרשים להעסקתם.

הסתדרות המורים מהווה גורם בעל כוח היכול להוביל לשינוי בשדה זה בו מערכת החינוך הישראלי שקועה במחסור ובצפיפות. הקטנת הכיתות הינה אינטרס של הסתדרות המורים משום שמדובר בשיפור בתנאי העבודה ובמקביל מדובר על אינטרס של כלל ההורים של ילדי ישראל משום שזה ישפר את המערכת כולה.

לפי דו"ח (Education at a Glance (EAG של ארגון הOECD משנת 2020

הגדלת הכיתות

ביטול ימי הלמידה בשישי

שרת החינוך והאוצר תומכים במהלך מהטעמים הבאים:

חיסכון תקציבי של עשרות אלפי שעות הוראה. חיסכון שיכול לסייע כמקור תקציבי להעלאת שכר המורים.
אי יעילות פדגוגית – היום השישי לא מוביל לשיפור הישגים לימודיים. בישראל באופן יחסי לומדים הרבה יותר שעות ביחס לממוצע ה- OECD, והדבר מגביר את שחיקת המורים ועייפות התלמידים.
בשישה ימי לימודים נדרשת העסקה של יותר מורים במשרות חלקיות מכוון שמשרת הוראה מוגדרת כחמישה ימים.

מדובר בשינוי יסודי של מבנה המשרה העלול לפגוע בהיבט של ההשתלמויות המקצועיות. כאמור, משרת ההוראה מורכבת מחמישה ימי עבודה כאשר ישנו יום לבחירה שמטרתו לאפשר למורים ללמוד תוך כדי עבודתם. הלימודים ביום השישי הנוסף גורמים להתפתחות מקצועית, מונעים שחיקה, ומזכים בהעלאת שכר לפי דרגות ותק. כל שינוי שיעשה בנושא זה ידרוש לעגן את יום הלמידה הנוסף של המורים בצורה הבאה: משרה של חמישה ימי עבודה שמתוכם יוגדר יום השתלמות בית ספרי/חוץ בית ספרי.

חשוב לציין שהרפורמה הזו מזדחלת כבר מספר שנים, בהסכמת אירגוני העובדים ובתי הספר, ברשויות מקומיות חזקות (תל אביב, רמת גן) ובמועצות אזוריות שונות כבר בוטלו הלימודים בימי שישי והוארכו שעות הלימודים בימים אחרים בשבוע.

ביטול ימי הלימוד בשישי

אוטונומיה בניהול

יש להימנע ממנגנוני העסקה העוקפים את ארגוני העובדים ומחלישים את ההסכמים הקיבוציים תחת כותרת של "אוטונומיה ניהולית". את האוטונומיה הניהולית יש לתחום להיבטים החינוכיים של בית הספר: פדגוגיה, רוח ערכית, דגשים בתכני הלימוד וכו'.

ישנו צורך להקל על מנהלים להזיז מורים מבית הספר שלהם בתנאים מסוימים וזאת תוך דאגה לפרנסתם של אותם מורים בדמות העסקה במקום אחר או בדמות תנאי פרישה הוגנים עם הסבה מקצועית.

לאחרונה יצאה לדרך רפורמה שמאפשרת למנהלים של בתי ספר לנהל תקציב משמעותי של תוכניות חינוכיות חוץ בית ספריות (זו דרך טובה להגדיל את האוטונומיה של המנהלים) וצריך להמשיך בכיוון הזה.

אוטונומיה בניהול